<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין קל"ה</h1>
<h2>דף ע.</h2>
והמצוה הקל"ה היא שהזהיר הערל מאכול תרומה והוא הדין לשאר קדשים שהערל מוזהר מאכילתם. וזאת האזהרה לא התבארה בכתוב אבל היא נלמדת בגזרה שוה. ובארו המקבלים עם זה שזה האיסור הוא מדאורייתא לא מדרבנן. ולשון יבמות (ע'.) מניין לערל שאינו אוכל תרומה נאמר תושב ושכיר בפסח תושב ושכיר בתרומה מה תושב ושכיר האמור בפסח ערל אסור בו אף תושב ושכיר האמור בתרומה הערל אסור בו. והוא הדין לשאר קדשים. וזה גם כן לשון ספרא (אמור ספ"ד). ושם (ביבמו' וספר') אמרו רבי עקיבא אומר איש איש לרבות את הערל. ושם התבאר ר"ל בגמר יבמות (ע"ב.) שמן התורה משוך אוכל בתרומה ומדבריהם גזרו עליו מפני שנראה כערל. הנה כבר התבאר לך שערל אסור בתרומה מן התורה והמשוך הוא אסור מדבריהם. והבין זה. ושם אמרו משוך צריך שימול מדרבנן.
